אלים חשובים, מעיינות קדושים, פסלים מרהיבים ומערות מיתולוגיות – את כל אלו ועוד ניתן למצוא סביב אחת הערים הפחות מוכרות למטיילים בסין. באמצע הדרך בין ס׳יאן ללאנג׳ואו, על תוואי דרך המשי העתיקה, שוכנת לה פנינה אמיתית – עיר ״המים השמימיים״, טיאנשוי.
מקדש ״מערת וילון המים״ בתוך הר בצורת ידו של הבודהה
ערש התרבות הסינית
טיאנשוי יושבת על גדותיו של אחד מן הנהרות החשובים ביותר בסין – נהר ווי (渭河 Weihe). נהר ווי זורם לרוחב רמת הלס של מרכז סין, דרך מחוזות גאנסו ושאאנסי ומתחבר ליד ס׳יאן לנהר הצהוב. ערוץ נהר ווי והאזור בו הוא מתחבר לנהר הצהוב נחשבים לערש התרבות הסינית; שם קמה שושלת צ׳ין, זו שאיחדה את הקיסרות לפני כאלפיים שנה; שם נמצאו כמה ממצאים ארכיאולוגים בני אלפי שנים, מתרבויות שונות שהתקיימו באזור; וכמובן, ס׳יאן שיושבת על חיבור שני הנהרות הייתה הבירה ההיסטורית של הקיסרות הסינית.
גם לטיאנשווי מקום חשוב בסיפור ההיסטורי-מיתולוגי של סין. העיר נחשבת למקום מושבו של הראשון מבין חמשת הקיסרים ושלושת המלכים, שליטיה החכמים הקדמונים של סין – השליט המיתולוגי פו ס׳י (伏羲 Fuxi מתוארך בהיסטוריות סיניות למאה ה-29 לפנה״ס). פו ס׳י הוא דמות מרתקת, יחד עם אחותו-זוגתו נו׳ ווה (女媧 Nüwa) השניים יצרו את האנושות לפי המיתולוגיה הסינית, כאשר פו ס׳י המציא בין היתר את הדיג, הנחת מלכודות (לציד), ביות חיות המשק והטאי צ׳י. הדימוי המוכר ביותר של השניים הוא שתי דמויות שחציין העליון אדם והתחתון נחש, והם כרוכים זה בזו. בעיר עצמה ניתן למצוא את מקדש פו ס׳י, השייך לעולם הדת הקונפוציאנית. המקדש רווי במאפיינים שונים של הדת הקונפוציאנית וייצוגים אמנותיים שונים של פו ס׳י ופעילותו. מחוץ למקדש מתאספים לעיתים קרובות אנשים להתאמן באומנויות לחימה שונות ולרקוד.
לא רחוק מהעיר, ניתן לבקר באתר דה די וואן (大地灣文化 Dadiwan Culture), שם נמצאו ממצאים ארכיאולוגים מרשימים של תרבות עתיקה, מהשנים 5400-5800 לפנה״ס. באתר ניתן למצוא מוזיאון, שחזור והריסות של ארמון מקומי. הממצאים השונים הם עדות חשובה לתחילת התפתחותה של חברה מורכבת בסין ושופכים אור על חשיבות האזור של טיאנשוי.
פסל בודהה חצוב בסלע, ״מערת וילון המים״
המסע למערב
מעבר להיותה נקודה חשובה בראשית התפתחות התרבות הסינית, טיאנשוי הייתה נקודה חשובה גם לאורך ההיסטוריה הסינית, ובייחוד בהקשר של דרך המשי. העיר יושבת על הצטלבות הדרכים בין המחוזות שאאנסי, סצ’ואן וגאנסו. לאורך נהר הווי עברה הדרך שהובילה מס׳יאן לכיוון מערב, אל מסדרון גאנסו והחוצה מסין – הדרך הידועה בשם ״דרך המשי״. במידה רבה, טיאנשוי היא השער המחבר בין האזורים ההרריים ממערב ודרום, לאזור המרכז הסיני. כנקודה חשובה כזו, ניתן למצוא באזור כמה אתרים חשובים מאוד להיסטוריה הסינית.
האתר המפורסם ביותר באזור הוא ״הר ערימת השחת״ (麥積山 Maijishan). ההר בעל המאפיינים המרשימים (הוא באמת נראה כמו ערמת קש), ידוע באמנות הבודהיסטית המרשימה והחשובה שניתן לראות בו. מי שיתגבר על פחד הגבהים ויטפס על המדרגות התלויות לגובה המצוק, יכול להתרשם מהנוף המרהיב של הרים ירוקים מצד אחד ומצד שני מגומחות בסלע בהן מסתתרים פסלים וציורים בודהיסטים מתקופות שונות. הפסלים והציורים במקום מתוארכים בין המאה ה-5 עד המאה ה-17. בדומה לאתרים מרוחקים יותר, כמו מערות מוגאו ויולין בדונחואנג, האמנות מייצגת את הערבוב התרבותי לאורך דרך המשי. המגוון הרב של הציורים, הדמויות והמאפיינים שלהם מצביעים על עושר תרבותי אדיר. החשיבות הגדולה של ״הר ערימת השחת״ היא בכך שהוא קרוב מאוד למרכז השליטה הסיני, ובכך שונה מעט מהאתרים המרוחקים, מכיוון שהוא מייצג גם את מה שהיה חשוב לשליטי הקיסרות להציג למי שהגיע לעיר הבירה שלהם.
בעוד ״הר ערימת השחת״ מפורסם מאוד בסין וברחבי העולם, דווקא אתר אחר, קטן יותר וחבוי, נותן הצצה מרתקת לעולם של דרך המשי. האתר, הידוע בשם ״מערת וילון המים״ (水簾洞 Shuiliandong) וממוקם בהרי וושאן (武山 Wushan), נקרא כך בעקבות אחד מהסיפורים הידועים ביותר על דרך המשי – המסע למערב. הגיבור הידוע של הרומן הסיני מהמאה ה-15 הוא סון ווקונג (孫悟空 Sun Wukong), מלך הקופים. הדמות הססגונית והפרועה שלו הפכה לאחת הדמויות האהובות בסין כולה והוא מופיע בתחפושות, אופרות וסרטים. לפי הסיפור, סון ווקונג הקים את ממלכתו במערת וילון המים שבהרים, מאחורי מפל גדול. ואכן, באתר עם השם הזהה, ניתן למצוא מקדש קטן במעלה ההר, בתוך מערה מאחורי מפל קטן (ויבש רוב הזמן). הדרך למקדש מעוטרת בציורים שונים המתארים קטעים שונים מתוך המסע למערב. המקדש עצמו בנוי בתוך המערה ומעבר ליופיו, יש לו שני סיפורים מעניינים. אחד, המקדש הוא מקדש בודהיסטי בעיקרו, אך הנזירים החיים בו הם דאואיסטים. שני, בתוך המנזר, מאחורי דלת נעולה ישנה נביעה קטנה של מים קרים, נפלאים וחשוב מכל – קדושים. מי שיגיע עד הקצה, יזכה לטעימה מרעננת ומבורכת. באתר עצמו ישנו עוד מקדש קטן עם פסלים יפים, שהדרך אליו עוברת לאורך נקיק יפה עם סלעים מרשימים משני צידי הדרך. אך האתר ידוע בעיקר בזכות הפסל החצוב המונומטלי והמדהים של בודהה, כ40 מטר גובהו, שנמצא ממש על ערוץ הנחל. הפסל עצמו, הפסלים שסובבים אותו והציורים המרהיבים השתמרו בצורה טובה ביותר והם מייצגים עושר תרבותי עשיר ומרתק; אלמנטים מאיראן, מרכז אסיה, הודו וסין שזורים יחד על הקיר העצום.
צידו החצוב של ״הר ערמת השחת״
למרות שהיא לא ידועה לרוב, טיאנשוי חובקת עושר מדהים של אתרים מרתקים. למזלנו, סין המודרנית הביאה איתה תחבורה מתקדמת ונוחה, וכך ניתן להגיע בקלות לטיאנשוי. העיר מחוברת לקו הרכבת המהירה שבין ס׳יאן ללנג׳ואו (כמו דרך המשי הישנה) ואפשר להגיע אליה בנסיעה קצרה מכל אחת מהן. מטיילים רבים עושים גיחה לאזור על מנת לבקר ב״הר ערימת השחת״, אך מומלץ להקדיש לאזור יומיים או שלושה, כך ניתן לבקר באתרים השונים והמיוחדים. העיר עצמה משעממת למדי, אך יש לה יתרון אחד – מעט מאוד זרים ותיירים עוברים בה, ולכן יש בה תחושה מקומית חזקה מאוד. אוכל רחוב, שווקים קטנים של פירות וירקות, ככרות שאנשים באים לרקוד בהן ועוד – את כל אלו ניתן למצוא בעיר. מטיאנשוי אפשר להמשיך מערבה או מזרחה על תוואי דרך המשי, כפי שאנו עושים בטיול לשערי דרך המשי, או לפנות דרומה לעבר ההרים של צפון סצ’ואן, הידועים באוצרות הטבע שלהם.
