-
סדרת העיירות העתיקות – טאגונג (塔公), סצ’ואן
מיד כשמגיעים לעיירה טאגונג (塔公) שבמערב סצ’ואן ודורכים בכיכר המרכזית, מרגישים איזשהו שינוי באוויר ובאווירה. “המערב הפרוע” הטיבטי כאילו פתאום נגלה לעיניך ברגע – בוקרים טיבטים, יוגורט יאק ברחוב, מקדשים מרהיבים, הערבות ופסגות ההרים שמחבקים את העיירה מכל צד.
-
תמונה אחת שווה אלף מילים – מפגש מיוחד בסואופו
על המסתורין המקסים של דנבה (丹巴, Danba) כבר כתבנו כאן בעבר, הנפה ההררית היפה במערב סצ’ואן היא בהחלט אחד המקומות הנפלאים ביותר בסין כולה. בביקור האחרון שלנו שם, לפני כשנה, זכינו למפגש יוצא דופן ומרתק שנתן לנו הזדמנות להכיר יותר מקרוב את ההיסטוריה המקומית.
-
סדרת העיירות העתיקות – דנבה (Danba 丹巴), סצ’ואן
אי שם במערב חבל סצ’ואן, בין יערות ירוקים ופסגות מושלגות, בתוך ערוצי הנחלים השוצפים, במורדות שיפולי ההרים המושלגים מסתתרת אחת מהפנינות של סין – נפת דנבה (Danba 丹巴). הכפרים היפים של הנפה משלבים בתוכם טבע, תרבות, היסטוריה וגם לא מעט מסתורין.
-
“יין הבודהא” מסעו של התה הסיני
תרבות התה הסינית ניצבת גם כיום בפני שינוי מתמיד, טרנדים עדכניים ודפוסי צריכה חדשים משנים את פניה אך בד בבד יוצרים שילובים חדשים. קהלים עירוניים וצעירים מוצאים כיום בית לא בבית התה הנושנים, אלא בבתי קפה בעלי אווירה בין לאומית. עם זאת, כדרכו של עולם, התרבות הסינית משתנה כתוצאה מחדירה מבחוץ, אך משנה את הזר למוכר ולמקומי, וגם בסטרבאקס עדכני בשנגחאי ימכרו, ואולי בעיקר, תה שחור צונן עם חלב, פו אר עם פלחי תפוז, או וולונג בתוספת קצפת ופניני טפיוקה, כהוכחה ליכולתה של התרבות הסינית להשתנות ובתוך כך גם לשנות, גם כאשר מדובר, בסתם כוס תה.
-
ליבה הגועש של סין- אל הנהר הצהוב.
טיול לאורך הנהר הצהוב הוא מסע לא רק לנבכי ההיסטוריה הסינית ועמיה השונים, אלא גם לעומק סיפורה של סין המודרנית, אתגריה שאיפותיה, ומציג תמונה שלמה של כל מה שהוא סין, מעבר לעתיד, וממזרח למערב.
-
אל המטבח הפראי של יוננאן.
המטבח היוננאני, על אף היותו צנוע בטעמיו, מצטיין בניצול מקסימלי של חומרי הגלם המקומיים, במיוחד אלו המגיעים מאזורי היער המעטרים את שלוי העיירות והכפרים באזור, ושפע של עשבים, פירות, נצרי במבוק ופטריות בעונתן יוצר מטבח שהוא התגלמות נופה הפראי של יוננאן בצלחת.
-
גזרים, תורכים ולחמים מאודים.
באו זי (包子） הוא מאכל פופולארי הנאכל בכל רחבי סין ואף באיזורים השכנים לה. מדובר בלחמניות מאודות המכילות מילוי העשוי לכלול ירקות שונים, בשר, טופו וכן מרכיבי תיבול מגוונים. תאוריות שונות הוצגו בנוגע למקור המאכל, ולא ברור אם הגיע לסין מאומות מרכז אסיה או כי ההפוך הוא הנכון. בכל מקרה נראה שמקור הבאו זי במאכל בשם מאנטואו (馒头）אשר זכר לשמו השתמר בגרסאות שונות מן המטבח הקוראני (מאנדו), המרכז אסייאתי (מאנטו או מאנטי) ועד אנאטוליה שבמערב (מאנטי).
-
דרך התה ביוננאן
הקמליה הסינית (Camellia sinensis), המוכרת לנו לרוב בפשטות כ”תה” היא מין של צמח אשר ניצניו ועליו הצעירים משמשים לחליטת המשקה הנצרך ביותר בעולם, ושגידולו והמסחר בו היוו זרז כלכלי ופוליטי במזרח אירואסיה מזה דורות רבים, והשימוש בו העניק נחמה לדורות של עולי רגל תשושים, משוררים נכאי רוח ומוכרי שטיחים חרדי מבע.
