-
ליבה הגועש של סין- אל הנהר הצהוב.
טיול לאורך הנהר הצהוב הוא מסע לא רק לנבכי ההיסטוריה הסינית ועמיה השונים, אלא גם לעומק סיפורה של סין המודרנית, אתגריה שאיפותיה, ומציג תמונה שלמה של כל מה שהוא סין, מעבר לעתיד, וממזרח למערב.
-
מרחבים – אל המערב הפרוע של סין
הטיול במערב סין הוא טיול שונה לחלוטין במהותו מהחוויה הסינית האורבאנית, אך הוא מאפשר לחוות ולהבין את עברה העתיק של המדינה העצומה, את ההווה שלה ואולי אף את עתידה שניצב תלוי, הרחק הרחק באופק האדיר של מערב סין.
-
מונגולים, קיסרים וסירי אש חריפים
ה”הוט פוט” (סינית: 火锅, מילולית: סיר אש), הוא מסימני ההיכר המפורסמים ביותר של המטבח הסיני. הוט פוט סיני כהלכתו הוא סיר עשוי ברזל, פלדה או נחושת המונח במרכז השולחן ובבסיסו גחלים לוחשות אשר מרתיחות מרק מעלה ניחוח עשבי מאכל ותבלינים שונים. במרכז השולחן, מסודרות כמנדלה חיננית, מוטלות צלוחיות שופעות כל טוב ארץ סין, מטופו עד פטריות, מדג ועד נצרי במבוק, וכל זאת בלווית רטבים עשירים במגוון טעמים כתלות באזור ובמאפייניו המקומיים.
-
אל המטבח הפראי של יוננאן.
המטבח היוננאני, על אף היותו צנוע בטעמיו, מצטיין בניצול מקסימלי של חומרי הגלם המקומיים, במיוחד אלו המגיעים מאזורי היער המעטרים את שלוי העיירות והכפרים באזור, ושפע של עשבים, פירות, נצרי במבוק ופטריות בעונתן יוצר מטבח שהוא התגלמות נופה הפראי של יוננאן בצלחת.
-
גזרים, תורכים ולחמים מאודים.
באו זי (包子） הוא מאכל פופולארי הנאכל בכל רחבי סין ואף באיזורים השכנים לה. מדובר בלחמניות מאודות המכילות מילוי העשוי לכלול ירקות שונים, בשר, טופו וכן מרכיבי תיבול מגוונים. תאוריות שונות הוצגו בנוגע למקור המאכל, ולא ברור אם הגיע לסין מאומות מרכז אסיה או כי ההפוך הוא הנכון. בכל מקרה נראה שמקור הבאו זי במאכל בשם מאנטואו (馒头）אשר זכר לשמו השתמר בגרסאות שונות מן המטבח הקוראני (מאנדו), המרכז אסייאתי (מאנטו או מאנטי) ועד אנאטוליה שבמערב (מאנטי).
-
סדרת העיירות העתיקות – אג׳ינה (Ejina 额济纳), מונגוליה הפנימית
בפינה הצפון מערבית של חבל מונגוליה הפנימית, כ-40 קילומטר מהגבול עם מונגוליה החיצונית, בלב המדבר בין באדאין ג׳אראן לגובי, שוכנת עיירה מבודדת וקטנה בשם אג׳ינה (Ejina או Ejin Banner 额济纳旗). הדרכים היחידות להגיע לעיירה המרוחקת הן ברכבת לילה מבירת החבל או בנסיעה של שעות ארוכות דרך המדבר. ובכל זאת, אג׳ינה היא מהמקומות המפתיעים, המעניינים והיפים בסין ולא סתם נכללת גם במסלול שלנו לדרך המשי.
-
הקיסר שעשתה היסטוריה
ההיסטוריה הסינית שופעת בנשים משמעותיות שהשפיעו על הקיסרות ועל החברה. אך אף אישה לא הייתה יכולה להפוך להיות הקיסר, השליטה העליונה של הקיסרות הסינית. ובכל זאת, הגברת וו דזה-טיין (武則天, Wu Zetian 624-705 AD) הצליחה להפוך בשנת 690 לקיסר הראשונה והאחרונה של סין. כדי לעשות זאת, הייתה צריכה הגברת להתגבר על מספר מכשולים אדירים ולעבור כמה שלבים – להיוולד נכון, להגיע לארמון, להתקרב לקיסר, להעמיד יורשי עצר, לרכז את הכוח בחצר סביבה, להפוך לעוצרת ולבסוף להפוך לקיסר. בכל שלב ושלב הייתה אמורה וו דזה-טיין להיכשל, אך היא הצליחה להתגבר עם כל המכשולים, בכוחניות ובחוכמה, והשאירה אחריה מורשת יוצאת מן הכלל. זהו סיפורה.
-
דרך התה ביוננאן
הקמליה הסינית (Camellia sinensis), המוכרת לנו לרוב בפשטות כ”תה” היא מין של צמח אשר ניצניו ועליו הצעירים משמשים לחליטת המשקה הנצרך ביותר בעולם, ושגידולו והמסחר בו היוו זרז כלכלי ופוליטי במזרח אירואסיה מזה דורות רבים, והשימוש בו העניק נחמה לדורות של עולי רגל תשושים, משוררים נכאי רוח ומוכרי שטיחים חרדי מבע.
-
הלב הפועם של המדבר
מכל האתרים אליהם אנו מגיעים בטיולים שלנו במערב סין, אחד המרגשים ביותר בעיננו היתה ונותרה דונחואנג. דונחואנג- עיירת ספר עתיקה בשולי המדינה הסינית, שימשה שנים רבות כמוצב קדמי סיני אל מול סכנת פלישות הנוודים. מיקומה על אם דרך המשי אפשר לאימפריה הסינית על גלגוליה השונים לפקוח עין על הבאים והולכים בשעריה. עם זאת, מיקומה האסטרטגי מחד והמרוחק מאידך, משמעו כי לא תמיד היתה דונחואנג תחת שליטה סינית ישירה, ורבים, תורכים, טיבטים, מונגולים ואחרים שאפו והצליחו לשלוט בנקודת המפתח החשובה.
-
סדרת העיירות העתיקות – קאיפנג (Kaifeng 开封), חנאן
בואו איתנו לסיור מרתק באחת מפנינותיה הפחות מוכרות של סין. שחזור של עיר מהמאה העשירית, דוכני אוכל רחוב, מקדשים, אתרי פיסול ונהר אחד חשוב – ממש בליבה של סין שוכנת העיר קאיפנג. עיר זו, שאיננה מהמפורסמות שבסין, חובקת בתוכה היסטוריה מרתקת, אתרים נפלאים ואוכל רחוב ערב לחיך. ביקור בקאיפנג מאפשר לחוות את סין הפחות המתויירת, אך לראות מקרוב את מקורות התרבות הסינית.
