דונחואנג- תמציתה של דרך המשי.
מכל האתרים אליהם אנו מגיעים בטיולים שלנו במערב סין, אחד המרגשים ביותר בעיננו היתה ונותרה דונחואנג. דונחואנג- עיירת ספר עתיקה בשולי המדינה הסינית, שימשה שנים רבות כמוצב קדמי סיני אל מול סכנת פלישות הנוודים. מיקומה על אם דרך המשי אפשר לאימפריה הסינית על גלגוליה השונים לפקוח עין על הבאים והולכים בשעריה. עם זאת, מיקומה האסטרטגי מחד והמרוחק מאידך, משמעו כי לא תמיד היתה דונחואנג תחת שליטה סינית ישירה, ורבים, תורכים, טיבטים, מונגולים ואחרים שאפו והצליחו לשלוט בנקודת המפתח החשובה.
למרות זאת, פרסומה ותהילתה של דונחואנג לא באו לה כתוצאה מקרבות מהוללים או המבצרים העתיקים המנקדים את שולי חולותיה, אלא בשל האוצרות הנעלמים הטמונים בקרבתה.
התפשטות הבודהיזם מהודו לכיוון מרכז אסיה במאות הראשונות לפני הספירה הביאה לחדירתו ההדרגתית לכיוון מזרח, והקמת קהילות ומנזרים במדבריות של שולי התרבות הסינית. הקשר החשוב שבין הבודהיזם לדרכי המסחר משמעו כי פעמים רבות התמקמו קהילות נזירים לצד וכתלות בקהילות הסוחרים, ותפקידה של דונחואנג, כאחד מן הצמתים החשובים על דרכי המשי ההיסטוריות, הפך אותה למרכז בודהיסטי חשוב למן המאה הרביעית לספירה.
הצורך במרחק בטוח מענייני החולין של העיר לתלות בתרומות הקהילה המקומית הביא לחיפושם של הנזירים אחר מקום מתאים להתיישבות. מסופר כי יום אחד יצא נזיר לשוטט בחולות ובקניונים שמדרום מזרח לדונחואנג, כשלפתע ראה חזיון של אלפי בודהות קורנים מכיוון אחד הצוקים. החזיון מבשר הטובות הביא לבחירת הנזיר את אחד מצוקי החול הברוכים, ושם חצב לעצמו מערת התבודדות קטנה. מנקודת התחלה צנועה זאת, התפתח מתחם מערות נרחב במקום, כאשר הגומחות בצוקים מתגברות לא רק מבחינת מספרן, אלא גם מבחינת עושרן ומורכבותן.
מתחם המערות של מוגאו, כפי שהוא מכונה כיום, כולל כחמש מאות מערות ואלמנטים פולחניים המשתרעים לאורך כעשרים וחמישה קילומטרים של צוקים. הנוכחות הבודהיסטית בת אלף השנים במקום הביאה ליצירת גלקסיה של ייצוגים אומנותיים ודתיים מן המרהיבות שידעה האנושות. מיקומה של דונחונאג על הצומת בין התרבות הסינית, הטיבטית, הנוודית והאיראנית משמעה כי המקום טומן בחובו שכבות מרובות של השפעות מגוונות ואלה עוטפות את קירות המערות בפיצוץ של צבע צורה ותוכן, ואלה מיוצגים בפיסול רב הבאה ובציורי קיר מורכבים העשויים צבעים יקרים, זהב כסף וצבענים שמקורם באבני חן נדירות.
ביקור בדונחואנג כמוהו כמסע מרתק וצבעוני דרך ייצוגיו וגילויו השונים של הבודהיזם, דרך מופעיו הפילוסופים והרוחניים, כמו גם דרך תפקידיו החברתיים. מאות השנים בהן נוצרו המערות, משמען כי מערות שונות מייצגות תקופות שונות בהן נתחלפו האומנים, מקורות ההשפעה של ציורי הקיר כמו גם אלה שמימנו את יצירתם, וכל אלה חושפים את סיפורו של הבודהיזם בסין, במיקרוקוסמוס שאין כדוגמתו בכל רחבי האזור.
בשביל אנשי המחקר, חשובה דונחואנג לא פחות בשל הגניזה הנסתרת שנתגלתה בה בראשית המאה ה20. הכוללת מאות אלפי מגילות וכתבי יד בשלל שפות, החושפות את רזי ההסטוריה הדתית, הפוליטית והמסחרית של האזור. “מערת הספירה” הידועה ואוצרותיה, עוד משמשת במחקר באקדמיות המובילות בעולם ומהווה מקור ראשון במעלה לכל מה שאנו יודעים על דרך המשי ההסטורית והדינמיקה העשירה שזרמה בנתיביה, במסחר ובדת, בענייני החול והרוח.
בעינינו אין ביקור באזורים הקשורים בדרך המשי שלם, ללא ביקור בדונחואנג, ליבה ותמציתה של דרך המשי כולה.
