לכל שנה סינית יש ״מזל״ בדמות חיה כלשהי, במחזור של 12 (כלומר, שנת החזיר הקודמת הייתה ב2007 והבאה תהיה ב2031). אחד מהסיפורים על המזלות מספר שנערכה תחרות בין כל החיות – מי תחצה ראשונה את הנהר. החולדה החכמה סיכמה עם השור שהיא תעבור על גבו ורגע לפני שהשור הגיע לגדה, קפצה מגבו והגיעה ראשונה. אחריהם הגיע הנמר – שחיין מעולה, ומיד אחריו הארנבת הזריזה. הדרקון שעופף מעל כולם נתקל במעט רוח, אך הצליח להגיע במקום ה-5. הנחש הפחיד את הסוס והעז רגע לפני קו הסיום וכך הקדים אותם. הקוף, התרנגול והכלב האיטיים יחסית הגיעו במקומות 9, 10 ו-11. אחרון הגיע החזיר השמנמן – וכך נקבע סדר 12 המזלות. (החתול, כך אומרים, נשאר מאחור מפני שפחד מהמים).
ראש השנה הסיני נקרא גם ״חג האביב״ ומסמל את סוף החורף ותחילת האביב. זהו החג החשוב ביותר בלוח השנה הסיני ויעידו על כך ההמונים אשר עושים את דרכם ממרחקים רבים על מנת להיות עם משפחתם. כרטיסי הטיסה והרכבת בכל סין נחטפים כמה חודשים מראש והעומס מגיע לשיאו. ישנה חשיבות גדולה לכינוס המשפחתי, בדומה קצת לליל הסדר שלנו (חג האביב, הלא כך?).
חגיגות ערב ראש השנה מתאפיינות בדרך כלל במפגש משפחתי שכולל הכנת ארוחה גדולה, שבמרכזה אכילת הכופתאות (餃子). הכנת הכופתאות מסמלת סגירת מעגל (את הכופאות צריך לסגור) ואכילתן מסמלת מעבר לשנה החדשה. מעבר לארוחה, נוהגים תושבי סין בימינו לצפות בגאלה הממלכתית המתקיימת בבייג׳ינג ומועברת בשידור חי. לקראת חצות מתמלאים השמיים זיקוקים והאזניים מחרישות מרעש הנפצים. יופיים של הזיקוקים והנפצים הוא משני – המטרה העיקרית היא לייצר מספיק רעש על מנת להבריח רוחות רעות. מי שהתגורר בסין, יודע שרעשים אלו, שנמשכים כמה ימים טובים, ירחיקו כל רוח באשר היא.
אנחנו אמנם לא חוגגים את ליל השנה החדשה באופן מסורתי, אבל מזמינים אתכם ואתכן להצטרף לאחד הטיולים שלנו ולהכיר את התרבות הסינית לעומק.
ושתהיה שנת חזיר נפלאה לכולנו!
