סיפורה של מאנג ג׳יאנגגו.
לפני יותר מאלפיים שנים, תחת שלטונו של הקיסר הראשון של שושלת צ׳ין ( Qinshi Huangdi 秦始皇帝221-210 לפנה״ס), חיו שני זקנים עריריים בכפר קטן, האחד בשם מנג (Meng) והשני בשם ג׳יאנג (Jiang). יום אחד שתל מנג זרע של דלעת באדמה וטיפל בו היטב, שכנו ג׳יאנג אהב את הצמח גם כן וטיפל בו. צמח הדלעת גדל עד שיום אחד הופיעה דלעת יפה. השניים לקחו את הדלעת וכשפתחו אותה הופתעו לגלות בתוכה ילדה יפה. מנג וג׳יאנג גידלו את הילדה כבתם באהבה רבה וקראו לה מנג גי׳אנגגו (Meng Jianggu, ביתם של מנג וג׳יאנג).
מנג ג׳יאנגגו גדלה להיות אישה יפה וחכמה. יום אחד הגיע מלומד בשם פאן צ׳יליאנג (Fan Qiliang) לכפר וביקש להתחבא אצל מנג וג׳יאנג, מפני שפחד להיתפס על ידי הממשל ולהישלח לבנות את החומה הגדולה של צ׳ין, כמו צעירים רבים. השניים חשבו שפאן יהיה שידוך טוב למנג ג׳יאנגגו ולכן לקחו אותו לביתם, ואכן פאן ומנג ג׳יאנגגו התאהבו ונישאו. אך שלושה ימים לאחר נישואיהם, פרצו שליחי הממשל לבית ולקחו את פאן.
מנג ג׳יאנגגו בכתה ללא הפסקה מדאגה וגעגוע לבעלה, עד שיום אחד אספה את חפציה ויצאה לחפש את פאן. היא עברה אלפי מיילים, נהרות ויערות, הרים וגבעות, עד שלבסוף הגיעה למקום בו היה מוצב פאן. אך עם הגיעה התבשרה בבשורת איוב שאהובה כבר מת מתשישות ונקבר בתוך החומה. מנג ג׳יאנגגו לא ידעה את ליבה מצער ובמשך ימים בכתה בקול ליד החומה, עד שלתדהמת כל העובדים והמפקחים, קטע באורך 400 ק״מ מהחומה קרס.
במקרה היה באותו הזמן הקיסר בסיור באזור ושמע על המקרה; הוא כעס וחשב להעניש את מנג ג׳יאנגגו, אך כשראה אותה התאהב בה מיד וביקש שתתחתן איתו. מנג ג׳יאנגגו הסכימה תחת שלושה תנאים: שגופתו של פאן תימצא, שתיערך לו קבורה ממלכתית ושהקיסר בעצמו ילבש שחור לאות אבל על פאן. הקיסר הסכים ולאחר שמולאו כל התנאים נקבע יום החתונה. אך בזמן ששומריה לא שמו לב, קפצה מנג ג׳יאנגגו לים.
