יוננאן כפי שכבר ציינו היא פסיפס של קהילות, ואפילו מסע קצר ונועז לתוך כפר אחד במחוז יוננאן עשוי להיות חדירה לתוך קליידוסקופ זהויות וסיפורים מקבילים הנכרכים יחדיו לספר את סיפורה המרהיב של דרום מערב סין. כך למשל איזור העיר העתיקה של דאלי, שבה שוכנים יחדיו בני קבוצות אתניות שונות, ובה כפר מתערבב בכפר ומשפחה במשפחה.
כאזור מרכזי וחשוב ביותר על דרך המסחר המובילה ומחברת בין דרום מזרח אסיה, סין גופא וטיבט, יוננאן, למרות ריחוקה הגאוגרפי, משמשת כצומת מסחרי שוקק וחשוב מזה אלף שנים לפחות, כאשר הטופוגרפיה ההררית של יוננאן אפשרה לעיירות שוק לשגשג בעמקים הפוריים המקננים בחיק ההרים.
למרות שדאלי, ליג’יאנג, ז’ונגדיאן (“שנגרילה”) ושאשי הן אולי המפורסמות והידועות שבערי המסחר שעל דרך המסחר של יוננאן, הנתיב הארוך המחבר את סין, בורמה והרמה הטיבטית שזור לכל אורכו בכפרים ציוריים המהדהדים את זכרון אורחות המסחר העתיקות של יוננאן ושכנותיה.
אחד הכפרים המיוחדים והידועים פחות הנציבים לצד דרך התה והסוסים העתיקה, הוא הכפר דונגליאן חואה (פרח לוטוס מזרחי). דונגליאן חואה שמדרום לדאלי נראה כמו כפר יוננאני מקומי, אחד מיני רבים, אך בתוך סמטאות האבן ובינות לבתים העשויים בסגנון מקומי, נחבאים כמה אוצרות יחודיים המספרים במידה רבה את סיפורה של יוננאן כמחוז גבולות, כפסיפס קהילות וכמקום הקשור עבותות להסטוריה העשירה של דרום מערב סין.
יוננאן, בעברה איזור עצמאי הנשלט על ידי מדינת נאנז’או וממלכת דאלי נכבשה על ידי הצבאות המונגוליים של קובלאי חאן במהלך המאה ה-13, וסופחה מאז למדינת האם הסינית. החיבור העמוק לסין גופא הביא תמורות רבות לאיזורי הספר של יוננאן, ובתוך כך גם הגירת אוכלוסיות זרות לאזור שגם כך נודע כסיר רותח של קבוצות אתניות מגוונות ותרבות מקומית עשירה. אחת מן הקבוצות המשמעותיות שהגיעו לסין במהלך ולאחר השלטון המונגולי היו המוסלמים.
בעוד שרבים מן המהגרים המוסלמים ליוננאן הגיעו מארצות מרכז אסיה, איראן והמזרח התיכון, והגיעו כאנשי צבא, בירוקרטים וסוחרים, רבים מהם מצאו בית חם ביוננאן והחלו להטמע בקהילותיה המגוונת, תוך שהם יוצרים את הקבוצה האתנית הידועה כיום כ”חווי”.
בני חווי, או מוסלמים-סינים, דוברים לרוב סינית בניב מנדריני, או שפות סיניות מקומיות, ובעוד כי מעטים מהם דוברים ומבינים ערבית כחלק אינטגרלי מלימודי הדת והקשר ההסטורי שלהם עם עולם האסלאם, הם למעשה סינים לכל דבר ועניין. נאמנים למסורת אבותיהם שעל דרכי המשי, המוסלמים של יוננאן ומערב סין עסקו מסורתית בעסקי מסחר, תובלה ופונדקאות. במיוחד נודע לבני חווי תפקיד מרכזי בניהול והולכת שיירות המסחר בין דרום מזרח אסיה לסין, בדרך המסחרית הידועה כיום כ”דרך התה והסוסים”. לאורך מאות השנים של פעילות המוסלמים הסינים לאורך צירי המסחר, הם יצרו רשת קהילתית-מסחרית מורכבת שצאצאיה עוד מנקדים במסגדיהם אזור נרחב המשתרע בין צפון תאילנד, לאוס, בורמה ויוננאן.
במערב יוננאן, בני חווי מרוכזים בעיקר בעיירות ובכפרים גדולים לצד דרכי המסחר המרכזיות, ובאופן ציורי למדי עודם עוסקים בפעילות דומה לזאת של אבותיהם, ובה תובלה מסחרית, הפעלת קווי אוטובוסים, וכן מלונות דרכים ומסעדות המצטיינות במטבח ייחודי הנענה לכללי התזונה האסלאמית.
אחד מן הכפרים המוסלמים החשובים של דרום מערב יוננאן הוא כאמור, דונגליאן חואה. הכפר הגדול הטובל בשדות כרוב ודלעת הוא מבוך של חצרות עשוייות אבן וטיח (והיום גם בטון), ובליבו מסגד עץ סיני מהגדולים ביותר באיזור. המסגד של דונגליאן חואה הוא מופת של בניה סינית-יוננאנית ונענה לרבים מן הכללים של האדריכלות הסינית העתיקה.
לא רחוק מן המסגד ניצבות חומות הבוץ האדירות של מבני מידות צופני סוד. שלושת המבנים הללו, הם כל שנותר מן הרשת המסחרית האדירה של בני משפחת מא.
קירות בית משפחת מא, דונגליאן חואה
משפחת מא עלתה לגדולה בשלהי תקופת צ’ינג, ושלושת בניה שהתבגרו לאחר קריסת השושלת ב1911, הטיבו לנצל את שלל ההזדמנויות העסקיות שטמנו בחובם השינויים הפוליטיים וטוו רשת שיירות מסחר שהשתרעה מצ’יאנג מאי שבתאילנד ועד ליבה של סין בהובילם תה, עשבי מרפא, מלח וכמובן אופיום.
את הונם הרב השקיעו בני המשפחה, מא רוצ’י, מא רוצ’ינג ומא רוג’י, בהקמת בתי אחוזה מרשימים בעושרם, ואלה מתאפיינים בקורות עץ סבוכות, גמלונים מגולפים היטב, ציורי קיר מעשה ידי אומן וגנים עשירים. לצד בתי המידות המרשימים ניצבו בתי הארחה בהם מצאו מקלט לילה סוחר ובהמה כאחד, ובהם יכלו לאחסן אני השיירה את מטענם היקר במהלך חניית הלילה.
הדי המאה ה-20 הכו קשה בקהילות הסוחרים של יוננאן, מלחמת האזרחים הסינית והמתקפות היפניות הפכו את יוננאן למרכז מנהלי ומסחרי חשוב כאשר קישרו אותה לעולם החיצון ב”דרך בורמה” המפורסמת אך גם פגעו ברשתות המסחר הקהילתיות המסורתיות של בני החווי כמו באלה של בני מיעוטים אחרים. הקמת סין העממית והקשחת הגבולות הלאומיים גזרו מכה אחרונה על דרך התה והסוסים העתיקה, והפכו את יוננאן למן הנחשלות והמנותקות שבמחוזות סין. עם זאת הפעילות המסחרית העתיקה פרצה לה נתיבים חדשים, כאשר יוננאן שימשה כנתיב הברחות משמעותי ביותר בין מזרח הודו, דרום מזרח אסיה, ומרכז סין. הברחות האופיום, ההרואין ושאר מוצרים שמחוץ לחוק מצאו את דרכם צפונה באותם נשענים על אותם קשרים עתיקי יומין שבין סוחר לסוחר ובין משפחה למשפחה. בסמטאות דונגליאן חואה עוד לוחשים זכרונות אסורים על פעילות הסחר האפל שהתנהל בין סמטאות הכפר העתיק, עד לשנים האחרונות ממש.
כיום דונגליאן חואה הוא כפר שקט וציורי, ובו קול ילדים משחקים נמהל ברחשי קיצוץ, בחישה וטיגון ממסעדת חלאל מקומית, אך באם נטה את אוזנינו בשקט ראוי, ונפעיל מעט דמיון, עוד נוכל לשמוע את דנדון פעמון השיירות, את קריאת המואזין במבטא זר ומוזר, ואת לחישות העבר של דרך התה והסוסים העתיקה.
