-
מונגולים, קיסרים וסירי אש חריפים
ה”הוט פוט” (סינית: 火锅, מילולית: סיר אש), הוא מסימני ההיכר המפורסמים ביותר של המטבח הסיני. הוט פוט סיני כהלכתו הוא סיר עשוי ברזל, פלדה או נחושת המונח במרכז השולחן ובבסיסו גחלים לוחשות אשר מרתיחות מרק מעלה ניחוח עשבי מאכל ותבלינים שונים. במרכז השולחן, מסודרות כמנדלה חיננית, מוטלות צלוחיות שופעות כל טוב ארץ סין, מטופו עד פטריות, מדג ועד נצרי במבוק, וכל זאת בלווית רטבים עשירים במגוון טעמים כתלות באזור ובמאפייניו המקומיים.
-
אל המטבח הפראי של יוננאן.
המטבח היוננאני, על אף היותו צנוע בטעמיו, מצטיין בניצול מקסימלי של חומרי הגלם המקומיים, במיוחד אלו המגיעים מאזורי היער המעטרים את שלוי העיירות והכפרים באזור, ושפע של עשבים, פירות, נצרי במבוק ופטריות בעונתן יוצר מטבח שהוא התגלמות נופה הפראי של יוננאן בצלחת.
-
שנה סינית חדשה – שנת החזיר
לכל שנה סינית יש ״מזל״ בדמות חיה כלשהי, במחזור של 12 (כלומר, שנת החזיר הקודמת הייתה ב2007 והבאה תהיה ב2031). אחד מהסיפורים על המזלות מספר שנערכה תחרות בין כל החיות – מי תחצה ראשונה את הנהר. החולדה החכמה סיכמה עם השור שהיא תעבור על גבו ורגע לפני שהשור הגיע לגדה, קפצה מגבו והגיעה ראשונה. אחריהם הגיע הנמר – שחיין מעולה, ומיד אחריו הארנבת הזריזה. הדרקון שעופף מעל כולם נתקל במעט רוח, אך הצליח להגיע במקום ה-5. הנחש הפחיד את הסוס והעז רגע לפני קו הסיום וכך הקדים אותם. הקוף, התרנגול והכלב האיטיים יחסית הגיעו במקומות 9, 10 ו-11. אחרון הגיע החזיר השמנמן – וכך נקבע סדר 12 המזלות. (החתול, כך אומרים, נשאר מאחור מפני שפחד מהמים).
-
סין – ממלכת האיטריות
ברור וידוע כי אטריות הן מאכל משובח ומקובל ביותר ממטבחי ויאטנם ויפן, דרך בתי תה אוזבקים ועד מסעדות רומאיות עטורות שבחים, וכן ידוע כי מימי מרקו פולו ניטש הויכוח לגבי מי באיזה צד של אסיה למד להרתיח בצק במים וליצור רצועות חמימות ואוהבות רוטב. הויכוח אולי טרם הוכרע סופית, אך לפחות בגזרת הקדמונים יש לנו מעט רמזים.
